Vitality and Food - A Tasty Story

יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

איך הפך אסף נוב מטוחן לחבר׳ה לטוחן להמונים - ביקור בטחנת קמח קטנה ומיוחדת במינה

הכל התחיל בחיפוש שלי אחר מקום לטחון בו דיסת דגנים. כבר שנה שאני מייצרת במטבח שלי תערובת של דגנים טחונים (ללא גלוטן ומאד מזינים). אני קוראת לה ״אבקת זהב״. למדתי להכין אותה מהתזונה המקרוביוטית, בה היא ניקראת דייסת קוקו. אני מכינה את האבקה עם מטחנת דגנים ביתית ומוכרת ללקוחותיי. אז יצאתי לבקר וללמוד על טחינה ב״מנחת הארץ״, טחנת קמח קטנה ומיוחדת בחדרה.


ברגע שעברתי את דלת הכניסה של הטחנה הרגשתי כיווץ שכזה בבטן, נוסטלגיה מתוקה מהולה בגעגוע עז לתקופה בה עבדתי כטכנולוגית מזון רוויית שעות עבודה במפעלי ייצור. את פנינו קיבל אסף נוב, מקים ושותף בטחנה. הוא קיבל אותנו בטבעיות שכזו כאילו חיכה רק לנו ומיד התפנה לדבר ולספר ולעשות לנו סיבוב במפעל.

אסף מספר בגאווה צנועה שהקים את מנחת הארץ לפני שבע שנים. ״גרנו אז 20 משפחות של חוזרים בתשובה במושב שדה אליעזר שבגליל העליון״ הוא מספר. רצינו לאפות לחם מקמח מלא והיה קשה למצוא קמח שכזה באיזור שלנו. אז התחלתי לטחון לח׳ברה. זה התחיל בהרבה ניסויים וטחינה למשפחה הקרובה ולחברים ולאט לאט יותר ויותר אנשים ביקשו לקנות ממני קמח. אח״כ עברנו לכמה שנים למושב רותם בבקעת הירדן ואז כבר טחנתי כ 300 ק״ג בחודש.

תוך כדי סיור במפעל אסף ממשיך לספר שבינואר 2011 הצטרף אליו גיסו, אריק עטיה כשותף, המשפחות עברו לפרדס חנה והם פתחו את המפעל הקטן באיזור התעשייה בחדרה. כיום הם מייצרים 30 טון בחודש.

אסף מראה לנו את חדר איחסון חומרי הגלם במטחנה
למה קמח אורגני? בהתחלה התמקד אסף בטחינת קמח מלא לאו דווקא אורגני. לאחר תקופה בה הוא ראה ובחן הרבה זרעי חיטה הוא התחיל להשוות זרעים אורגניים ללא אורגניים. הוא מספר ששם לב שבאורגניים היו חרקים בעוד שבלא אורגניים לעולם לא ראה חרק. זה נראה לו תמוה. לאחר חקירת הנושא גילה אסף שאת הזרעים הלא אורגניים מרססים בסוגי גזים שונים ואף טובלים אותם ברעל עכברים. בשבילו היה זה רגע מפנה בו הוא החליט לטחון רק חיטה ומוצרים אורגניים.

אבן הרחיים לטחינת הקמח
בפס הייצור יש נפה שדואגת לנפות חרקים וכן מכשיר צנטריפוגה מיוחד נוסף לניפוי חרקים שהוכנס ע״פ הוראות כשרות הבד״ץ. ת׳כלס, אומר אסף, אף חרק ואפילו ביצה של חרק יכול/ה לשרוד את אבן הריחיים בה הקמח נטחן.


למה מקומי? אני מאמין במזון מקומי. יש ברכה בארץ ישראל. הפירות פה מבורכים. גם מבחינה ערכית דתית החיטה היא אחד משבעת המינים. הטעם של החיטה המקומית משובח יותר מחיטה שמטיסים אותה מחו״ל. יש פה כמובן גם היבט אקולוגי. חוסכים באנרגיה שצריך להטיס בה את החיטה. המפעל הוא עסק משפחתי ומועסקים פה בעיקר בני משפחה וחברים קרובים. אני בעד לפרנס את האחים שלי ולעזור אחד לשני להתקיים פה הוא מוסיף. על גבי האריזה שלנו כתוב ״עבודה עברית״ לא בקטע גזעני. אני לא נגד אף אחד אלא רק בעד, רק רוצה לעשות טוב. והעיניים שלו באמת משדרות רק טוב. עיניים של אדם שמאמין בכל ליבו במה שהוא עושה.


קו האריזה שילוב ידני-מכני
מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך? הכל הוא עונה לי. העבודה ממלאת אותי כוחות ואנרגיות. ההתעסקות עם חומרי הגלם, הריח של החיטה הטחונה, אוהב את האנשים שבאים לבקר ושהוא עובד איתם. מרגיש שמשפיע טוב על העולם.

ומה הלאה? מעונינים להתפתח יותר במוצרים ללא גלוטן כמו קמח אורז, חומוס וכוסמת שיש להם כרגע על קו הייצור של החיטה.  קיים צורך לטחון אותם על קו ייצור נפרד כדי ליצור הפרדה מוחלטת לאנשים עם רגישות כמו חולי צליאק. בנוסף, כרגע, הקמחים המקומיים האורגניים הם - חיטה, חומוס, ותירס. את שאר הקמחים הם מייבאים (כוסמת, אורז, שיפון, שעורה, כוסמין). הם עובדים עם חקלאים בנסיונות לגדל חלק מהקמחים מקומית כמו הכוסמין והשיפון.

את הפתרון איך לטחון את דייסת הקוקו שלי עוד לא מצאתי אבל אני בדרך הנכונה. לפגוש אדם עם זיק בעיניים כמו אסף זה פשוט מעורר השראה. ובינתיים גם התחלתי לאפות לחמים טבעיים בבית (כבר חודש שלא קנינו לחם!). מתנסה בכל מיני לחמי שאור (על בסיס מחמצת). וגם ממשיכה במחקרי בעקבות טוחנים מקומיים ומקווה בבלוג הבא להסביר על עשיית לחם השאור...ובינתיים תמונה!


ולפינת הפירגון:
תודה לאורי מאיר צ׳יזיק שסיפר לי לראשונה על קמח מנחת הארץ. על אורי, התשוקה שלו לאוכל מקומי, קורסי האפייה שלו ומתכונים תוכלו לקרוא באתר של אורי.

פרטים על איך ואיפה אפשר לקנות את הקמחים המשובחים של מנחת הארץ תמצאו בדף בעיסקי שלהם בפייסבוק.

מקווה שאהבתם את מה שקראתם ומזמינה אותכם להכנס ולסמן לייק לדף העסקי שלי בפייסבוק

בקרוב אני פותחת סדנה ייחודית לשינוי תזונתי טבעי. עוד פרטים על הסדנה וערבי ״טעימה״ כמבוא תמצאו כאן

מסיימת בנימה אופטימית, ממליצה מכל הלב ליהנות מקמח מקומי ועוד מוצרים מקומיים כמו שכתב אלתרמן בשירו: ״לעורר אהבה וכבוד וחיבה וקנאה לתוצרת הארץ.״

שיהיה בתיאבון ולבריאות!

שרון

אבקת הזהב שלי להכנת דייסת קוקו - דייסה מקומית :-)

4 תגובות:

  1. פוסט נפלא מלא השראה ופירגון
    אוהבת מאד את הבלוג המתפתח

    השבמחק
  2. פוסט מרגש, מעניין ומלא בערכי אהבת הארץ...

    השבמחק
  3. כתבת יפה שמחתי לקרוא

    השבמחק
  4. מקסים..איפה הסדנה תהיה?

    השבמחק