Vitality and Food - A Tasty Story

יום שני, 8 בדצמבר 2014

אפיית לחם, קדרות, הקשר לאדמה ומתכון ללחם שאור - פירסום מחודש


Posted: 15 Sep 2014 02:50 AM PDT פירסום מחודש

חזרתי לארץ לפני שלוש שנים אחרי חיים שלמים של 18 שנה בניו יורק. ״אדם נוף מולדתו״ ואני בתהליך של השרשת שורשים מחדש בארץ. צריך לתת לו זמן לשתיל לחזק את שורשיו, לא למהר, לדשן טוב ובסוף זה קורה. שמעתי מספר פעמים ממטפלים את המושג ״קירקוע״ (חיבור לאדמה) ודרכים להשיג את ההרגשה המיוחלת: אחת המליצה להתנסות בעבודת הקדרות, ללוש חימר, לגעת באדמה.  ואחרת דיברה על אפיית לחם, עיבוד תבואת האדמה במה ידיך. ההתנסות בשתי הדרכים לקירקוע שלי בארץ קרתה דווקא בטיול לאיטליה בקיץ האחרון!

                                                     הסיפור הפשוט של הלחם

על לחם המחמצת שמכינים משאור נוזלי שמעתי מאינה ליבוביץ באותו טיול מלא הטעמים באיטליה. במשך כל הטיול אינה סיפרה כמה בקלי קלות היא אופה ופורסת, מקפיאה ומחלקת וידעתי שגם אני חייבת. וכשחזרנו באמצע יולי לארץ התייצבתי במטבח של אינה לקבל שיעור קצר (ומחמצת נוזלית) והתמכרתי.

לפני הכל וידוי קטן: אני בשלנית. לקחתי כבר בעבר קורסי אפיית לחם וניסיתי מספר נסיונות אפייה (חלות, שמרים ושאור) אבל הפנטזייה של ריח לחם משכר המתפשט בבית באופן קבוע התממשה אצלי רק הקיץ. כבר חודשיים שלא קנינו לחם. אני מתנסה במטבח עם סוגי קמחים שונים והתוצאות משמחות מאד ו״הלקוחות״ (בני משפחה וחברים) מאושרים.  

איך זה קרה? כנראה כי הכי עובדת לי האפייה בתוך סיר: פשוט, מהיר ועם תוצאות בטוחות.
קדרות אפייה גלעד של טל גילבוע ארדון
עוד באיטליה סיפרה לי אינה שיש קדרית באיזור רעננה שיוצרת כלי חרס מעולים לאפייה.....אך את הנסיונות הראשונים אפיתי בסיר ברזל יצוק שהיה לי בבית. וכנתבקשתי לבחור מתנת יומולדת מקבוצת חברות ידעתי מיד מה אני רוצה! את כלי החרס של טל גילבוע ארדון.

לפני מספר ימים ביקרתי את טל בסטודיו שלה בגבעת ח״ן. היא קבלה את פניי בשמחה רעננה וסיפרה לי את הסיפור של כלי הלחם ״גלעד״ שהיא מייצרת כשנה וחצי.
                                       טל וקדירת גלעד בסטודיו שלה בגבעת ח״ן

כמו בהרבה סיפורים זה התחיל בכלל במין טעות. גלעד (שעל שמו שם הקדרה) אוריון, חבר, ביקש מטל להכין לו כלי לאפיית לחם. היו מספר שלבים לפיתוח. בהתחלה הסגירה לא היתה מספיק הרמטית. הסיר הראשון היה  די מגושם והתחתית שלו שטוחה מדי מספרת לי טל ומראה לי את הכלי.
 אחד הדגמים הראשונים של הקדירה

בהמשך טל יצרה כלי עם תחתית מעוגלת ומכסה עם מדרגה פנימית לכליאת האויר. לאט לאט היא שיכללה את הקדירה עד הקדירה הנוכחית. אני נפעמת מיכולת הדיוק של העבודה שלה, כל סיר חייב שהמכסה שלו ישב בהתאמה מושלמת על מנת לכלוא את החום ולמנוע בריחת אדים. והסירים נראים כאילו יצאו מפס ייצור מתועש. דומים אחד אחד.  טל מסבירה שרק אחרי 15 שנה קדר מגיע לרמת מקצועיות ויכולות בייצוע. היא עובדת מהר תוך שיחה במיומנות מדהימה.

לחם טוב זה הזנה ובית חם. יש לנו חיבור מיידי לטל ולי כי טל כמוני אוהבת ומאמינה בבישול הטבעי. אנחנו יודעות ויש לנו שליטה מה אנחנו שמות בלחם ובמזון שלנו.  הלחם נקרא גם לחם פראי, וכמו שהיא אומרת ״זהו לחם שלא התערבו בו יותר מדי...לחם  שיודע את העבודה״. היא גם מעבירה סדנאות להכנת הלחם בכלים שלה. . את כלי הלחם העגולים היא מייצרת בשני גדלים וכן יש לה כלי מאורך לחם מסוג גראנט ובתכנון לעצב וליצר קדירה מלבנית ללחם ארוך. עוד פרטים והרבה תמונות של הכלים, על הסדנאות ומתכונים תמצאו באתר שלה ובדף העיסקי בפייסבוק.

כלי הלחם וכל הכלים שטל מייצרת הם אסתטיים ומעוררי השראה, חלק חשוב מאד לטעמי בחווית הבישול והאכילה האותנטית והטובה.

אני ממליצה לכם להסתכל פעם הבא על התווית של הלחם שאתם קונים בסופרמרט או לשאול במאפייה המקומית מה יש בלחם שלכם. שימו לב שהרבה מהלחמים גם אלו שאנחנו מחשיבים כ״בריאים״ הם בעצם מעובדים ומתועשים וכוללים בתוכם  חומרי שימור, טעם, מעודדי תפיחה ומונעי התחמצנות. מאחלת לכם התנסות נעימה באפיית לחם טבעי בבית.
ולמי שמעונין, הנה מתכון שלב אחרי שלב להכנת לחם שאור בדרך שעובדת עבורי:
הלחם שאני אופה הוא לחם טבעי וכל מה שיש בו זה שאור, מים,  מלח ים אטלנטי גס וקמח אייכותי.
מה עוד צריך? משקל (כי באפיית לחם הכל שוקלים) וסיר ברזל או כל קדירה עם מכסה שאפשר להכניס לתנור.

שלב ראשון - שאור נוזלי (מחמצת) - זוהי בעצם תערובת ״מתחלת״ שמורכבת ממים, קמח ושמרי פרא שיש באויר (להבדיל מהשימוש הפחות בריא של שמרים יבשים או טריים מתועשים). לוקח זמן ודיוק להתחיל מחמצת לכן אני ממליצה למצוא מישהו שכבר אופה ויש לו (אפשר גם אצלי) ולקחת ממנו. את השאור שומרים במקרר והוא נקודת ההתחלה של כל לחם מחמצת.
  שאור מחמצת נוזלית מותססת

שלב שני - את השאור צריך ל״האכיל״ לפחות פעם בשבוע אבל אפשר גם כל יום. ההאכלה פירושה שלוקחים כמות שאור ידועה (נגיד 100גרם) ומכפילים אותה עם 50 גרם מים בטמפרטורת החדר ו 50 גרם קמח (עכשיו יש לנו 200 גרם). משאירים מחוץ למקרר מכוסה במגבת לחה למשך כארבע שעות והשאור תופח ומוכן לשימוש.

שלב שלישי - הכנת הבצק הראשוני - לוקחים 80 גרם של שאור נוזלי, מערבבים עם 12 גרם מלח ו 480 גרם מים בטמפרטורת החדר ומערבבים לבלילה.

   הבלילה

מוסיפים 550 גרם קמח (אני ממליצה כמובן על מלא או שילוב של מספר קמחים - חיטה/כוסמין/שיפון ועוד) ויוצרים בצק דביקי כזה.
בצק דביק
את הבצק שמים בקערה מכוסה במגבת לחה ומכניסים למקרר לבין 8-12 שעות (אפשר גם יותר) שם הוא יתיצב.

שלב רביעי - מוצאים מהמקרר ו״מקפלים״ את הבצק שהינו כבר יציב למדי  5-6 קיפולים.


שיטת קיפול מעטפה: מהקצה פנימה ולסובב בכיוון השעון מספר פעמים.



זורים קמח בקערה, מניחים את הבצק, מכסים במגבת לחה ומתפיחים בחוץ עוד כ 4 שעות.

שלב האפייה -  מכניסים את הקדירה הריקה עם המכסה לתנור ומחממים את התנור עם הקדירה בתוכו ל 250 מעלות צלזיוס כ 10 דקות.



מוציאים בזהירות את הקדירה, שמים בה את הבצק התפוח, חורצים מספר חריצים (גם אם הבצק דביק) ומכסים מיד. מכניסים לתנור ומורידים את הטמפרטורה ל 230 מעלות צלזיוס ואופים כחצי שעה.
מורידים את המכסה ואופים כעוד רבע שעה עד שמשחים ומתקשה.



מוציאים את הלחם מהתנור ונותנים לו להתקרר על רשת ברזל. אפשר גם לכסותו במגבת נקייה.

המתכון הוא לשימוש בטורבו. זמן האפייה ישתנה (כמעט פי 2) אם לא משתמשים בטורבו.  לאחר שהלחם התקרר לגמרי אפשר לפרוס אותו ולהקפיא. אני חוצה לשניים , מעמידה את החצי על הקרש ופורסת.

ולגבי הקרקוע שלי האישי -- התנסיתי הקיץ באיטליה גם בעבודת האובניים. לעצב את האדמה בדיוק כמו לעצב לחם במה ידיי הינה חוויה נפלאה, לי אישית האחרונה יותר פשוטה.

נסיון הקדרות שלי....לא פשוט!
הפוסט והמתכון הינם רק כדי ל״פתוח״ את התיאבון לאפייה ביתית. מי שרוצה להעמיק יוכל למצוא הרבה חומר באינטרנט וקורסי אפייה (אולי גם אצלי בקרוב!!!)

בנוסף אני רוצה לשתף שבקרוב תפתח סדנה ייחודית לשינוי תזונתי טבעי. עוד פרטים על הסדנה וערבי ״טעימה״ כמבוא תמצאו כאן.

שיהיה בתיאבון ולבריאות.
שרון


יום שישי, 10 באוקטובר 2014

שנת שיגשוג ושלום ומתכון לעוגת פירות יבשים לשנה מתוקה


כשבוע לפני שקיבלנו את השנה החדשה, נפגשנו קבוצה של נשים ערביות ויהודיות בביתה של רנא בברטעה. זו היתה פגישת הסיום של תוכנית בה לקחתי חלק בשנה האחרונה, לקידום נשים ערביות-יהודיות יזמיות בעסקים קטנים במרכז לשלום בגבעת חביבה.

לתוכנית ערך כפול - מצד אחד לתת לנו, בעלות עסקים קטנים כלים לפיתוח ותפעול העסק שלנו. והערך הנוסף והחשוב אף יותר הוא לגבש קבוצת נשים ערביות ויהודיות להיכרות הדדית, הבנה, שיתופי פעולה וחברות. קיבלנו הרצאות בנושאים כמו שיווק, ניהול כספי, מיתוג ועוד. ובמקביל סיפרנו על עצמנו, על המשפחות, העסקים שלנו, הקהילה והקשר בין ערבים ויהודים. תקופת המלחמה בקיץ היתה קשה על כולן ושיבשה (כמו שמלחמה תמיד עושה) את הדינמיקה שכבר התחילה להיווצר. בתומה של המלחמה ההרגשה היתה עוד יותר חזקה שיש הרבה מה לעשות כדי לגור בשכנות עיסקית וחברות אמיתית, ערבים ויהודים, פה בישראל.

  ~ ~ ארוחת מלכות ~ ~

רנא קבלה אותנו עם חיוך גדול וסעודת מלכות. אחרי הכל כן -  כולנו מלכות בממלכה שלנו :-)
המטעמים כללו (ומתכונים נאספו) עלי גפן וקישואים ממולאים עם בשר ובלי בשר, נימוכים וממכרים, קובה משובחת: ציפוי פריך ולא שומני (כאילו לא טוגן) ומילוי בשר מתובל בעדינות, שלושה סוגי מאפים שונים, סלטים מתובלים טוב טוב, קפה משובח וים של מתוקים.
רנא מקבלת אותנו בביתה בברטעה




איך נולד הרעיון והאם תהיה המשכיות לתוכנית?

אנהאר מסארווה, מנהלת ויוזמת הפרוייקט סיפרה לי על התגבשות התוכנית: ״הרעיון הוא ליצור שותפויות בין נשים ערביות ויהודיות .ליצור מחנה משותף כדי לבנות חברה משותפת. העצמת נשים ערביות ויהודיות בעלות עסקים והכשרתן בתחום ניהול עסקי תוך נתינת כלים ומיומנות. הגדלת העסקים בבעלות נשים מצמצמת את אחוז האבטלה שלהן וגם יש סכוי לקלוט עוד עובדות ולהרחיב את מעגל העבודה. המטרה היא גם כניסה לשווקים פוטנציאליים חדשים ובניית חברה שוויונית ומקבלת .
כן, יש המשכיות לתוכנית. אנו רוצות לרחיב את הקבוצה ובינתיים ממשיכות במפגשים חודשיים. ואם נצליח לגייס משאבים אז אפשר יהיה לחזור למפגש כל שבועיים.״
תודה לאנהאר על היוזמה והתמיכה. ותודה לעליזה ולעביר שתי המנחות המנוסות שליוו אותנו.


  ~ ~ צבעו את התפריט היומי שלכם בירקות ופירות ~ ~

בונוס במפגש היה סדנת צבעים שעליזה העבירה. למדנו על האנרגטיות השונה של הצבעים. הידעתם שאיך שאנחנו פותחים את הארון בבוקר לבחור בגד - זה מייצג את האנרגיה שלנו באותו יום?! נהנינו לבחור ניירות צבעוניים ולסדרם בקומפוזציה אינטואיטיבית -  ועליזה ניתחה את הבחירות שלנו וכוונה אותנו מקצועית ואישית.

צבעים חשובים לשמחת חיינו וחשובים מאד בתזונה שלנו. פיטוכימיקאליים, חומרים טבעיים שנותנים את הצבע לפירות ולירקות, הינם חומרים נוגדי חימצון חזקים, יהלומים ששומרים עלינו ברמה התאית. אז צבעו את הצלחת שלכם בהרבה ירקות (סלק, גזר, קייל, ברוקולי, תרד, חסות, פלפלים, עגבניות, בצל אדום וירוק, נבטים, בטטות, דלעות שונות ועוד...). אני ממליצה בכל ארוחה לאכול לפחות 50% ירקות ירוקים וצבעוניים (תפוח אדמה ותירס לא נחשבים!).


  ~ ~ מתכון ~ ~
בין כל העוגות והמתוקים שהיו, זכתה עוגת הפירות היבשים שהביאה הדר לפופלריות יתרה. העוגה המתוקה, הצבעונית והמתובלת נפלאה לחגי תשרי (ואין ספק שתהיה מצוינת גם לט״ו בשבט). הנה המתכון של הדר כמו שהוא (הערה שלי היא להשתמש בסוכר קנים או סילאן וקמח מלא או כוסמין)
חומרים: 3 ביצים, 1/4 כוס סוכר, 1/2 כוס קמח, 1/2 כפית קינמון, 2 כוסות פירות יבשים קצוצים גס (משמשים, תאנים, צימוקים, שזיפים), 1 כוס שקדים ואגוזים לא קלויים.
אופן ההכנה: מקציפים את הביצים עם תמצית הוניל והסוכר. מוסיפים קמח וקינמון ומערבבים לעיסה אחידה. מוסיפים את האגוזים והפירות יבשים ומערבבים עד שהם מצופים מכל הכיוונים. מעבירים לתבנית אינגליש קייק משומנת ואופים כשעה בחום של 130 מעלות, עד שהעוגה זהובה ויציבה.
מצננים את העוגה לחלוטין ופורסים לפרוסות דקות.
    
 ~ ~ סיור לשוק  ~ ~
   לאחר שסיימנו לאכול יצאנו ברוח נשית ובהדרכתה של רנא לסיור בשוק המקומי.

עביר ועליזה

עבורי, יציאה לשוק הצבעוני ומעורר החושים, פגישה עם המוכרים והקונים מסבירי הפנים היא תחושה נפלאה. טיילנו בין החנויות השונות וכמובן מה שענין אותי ביותר היו חנויות האוכל, כלי האוכל והתבלינים.


ליד מוכר הזיתים קיבלתי טיפים מפאטמה איך לכבוש זיתים בלאדי (פרטים בפוסט בהמשך מבטיחה) והזמנות ללמוד מחברותיי הערביות את רזי המטבח הערבי!...אממ רעיון לפרויקט חדש כבר מתבשל במחשבותיי...


זיתים בלאדי טריים, מחכים לכבישה

תודה לקבוצת נשים יזמיות וכריזמטיות שאני כבר מתגעגעת אליה: רנא וסוהיר (מדריכות זומבה וכושר גופני) אנעאם (אומנית מלאכת יד ותופרת לומדת עיצוב אופנה) ברווין (שחקנית, מורה, דוברת, ולומדת ייעוץ חינוכי), בושרא (קוסמטיקאית) הדר (עורכת דין), לילך (מטפלת בדיקור סיני), מילי (ספרית טבעית), נחליאלית (אומנית פסיפס), אביטל (מטפלת ולומדת פסיפס) ואני, העוסקת בתזונה הטבעית והגרגרנית הראשית...
תמונה קבוצתית חלקית
 
אני מאחלת לנו שכל אחת תתפתח בתחומה, תצמח ותשגשג. שנמשיך להפגש, לדבר, ללמוד, לשתף פעולה ולאכול טעים ובריא!

מזמינה אתכם לבקר בדף הפייסבוק שלי. אנא לחצו כאן ואשמח מאד אם תעשו לי לייק ותשתפו חברים.

באהבה ושנה טעימה ובריאה

שרון

יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

איך הפך אסף נוב מטוחן לחבר׳ה לטוחן להמונים - ביקור בטחנת קמח קטנה ומיוחדת במינה

הכל התחיל בחיפוש שלי אחר מקום לטחון בו דיסת דגנים. כבר שנה שאני מייצרת במטבח שלי תערובת של דגנים טחונים (ללא גלוטן ומאד מזינים). אני קוראת לה ״אבקת זהב״. למדתי להכין אותה מהתזונה המקרוביוטית, בה היא ניקראת דייסת קוקו. אני מכינה את האבקה עם מטחנת דגנים ביתית ומוכרת ללקוחותיי. אז יצאתי לבקר וללמוד על טחינה ב״מנחת הארץ״, טחנת קמח קטנה ומיוחדת בחדרה.


ברגע שעברתי את דלת הכניסה של הטחנה הרגשתי כיווץ שכזה בבטן, נוסטלגיה מתוקה מהולה בגעגוע עז לתקופה בה עבדתי כטכנולוגית מזון רוויית שעות עבודה במפעלי ייצור. את פנינו קיבל אסף נוב, מקים ושותף בטחנה. הוא קיבל אותנו בטבעיות שכזו כאילו חיכה רק לנו ומיד התפנה לדבר ולספר ולעשות לנו סיבוב במפעל.

אסף מספר בגאווה צנועה שהקים את מנחת הארץ לפני שבע שנים. ״גרנו אז 20 משפחות של חוזרים בתשובה במושב שדה אליעזר שבגליל העליון״ הוא מספר. רצינו לאפות לחם מקמח מלא והיה קשה למצוא קמח שכזה באיזור שלנו. אז התחלתי לטחון לח׳ברה. זה התחיל בהרבה ניסויים וטחינה למשפחה הקרובה ולחברים ולאט לאט יותר ויותר אנשים ביקשו לקנות ממני קמח. אח״כ עברנו לכמה שנים למושב רותם בבקעת הירדן ואז כבר טחנתי כ 300 ק״ג בחודש.

תוך כדי סיור במפעל אסף ממשיך לספר שבינואר 2011 הצטרף אליו גיסו, אריק עטיה כשותף, המשפחות עברו לפרדס חנה והם פתחו את המפעל הקטן באיזור התעשייה בחדרה. כיום הם מייצרים 30 טון בחודש.

אסף מראה לנו את חדר איחסון חומרי הגלם במטחנה
למה קמח אורגני? בהתחלה התמקד אסף בטחינת קמח מלא לאו דווקא אורגני. לאחר תקופה בה הוא ראה ובחן הרבה זרעי חיטה הוא התחיל להשוות זרעים אורגניים ללא אורגניים. הוא מספר ששם לב שבאורגניים היו חרקים בעוד שבלא אורגניים לעולם לא ראה חרק. זה נראה לו תמוה. לאחר חקירת הנושא גילה אסף שאת הזרעים הלא אורגניים מרססים בסוגי גזים שונים ואף טובלים אותם ברעל עכברים. בשבילו היה זה רגע מפנה בו הוא החליט לטחון רק חיטה ומוצרים אורגניים.

אבן הרחיים לטחינת הקמח
בפס הייצור יש נפה שדואגת לנפות חרקים וכן מכשיר צנטריפוגה מיוחד נוסף לניפוי חרקים שהוכנס ע״פ הוראות כשרות הבד״ץ. ת׳כלס, אומר אסף, אף חרק ואפילו ביצה של חרק יכול/ה לשרוד את אבן הריחיים בה הקמח נטחן.


למה מקומי? אני מאמין במזון מקומי. יש ברכה בארץ ישראל. הפירות פה מבורכים. גם מבחינה ערכית דתית החיטה היא אחד משבעת המינים. הטעם של החיטה המקומית משובח יותר מחיטה שמטיסים אותה מחו״ל. יש פה כמובן גם היבט אקולוגי. חוסכים באנרגיה שצריך להטיס בה את החיטה. המפעל הוא עסק משפחתי ומועסקים פה בעיקר בני משפחה וחברים קרובים. אני בעד לפרנס את האחים שלי ולעזור אחד לשני להתקיים פה הוא מוסיף. על גבי האריזה שלנו כתוב ״עבודה עברית״ לא בקטע גזעני. אני לא נגד אף אחד אלא רק בעד, רק רוצה לעשות טוב. והעיניים שלו באמת משדרות רק טוב. עיניים של אדם שמאמין בכל ליבו במה שהוא עושה.


קו האריזה שילוב ידני-מכני
מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך? הכל הוא עונה לי. העבודה ממלאת אותי כוחות ואנרגיות. ההתעסקות עם חומרי הגלם, הריח של החיטה הטחונה, אוהב את האנשים שבאים לבקר ושהוא עובד איתם. מרגיש שמשפיע טוב על העולם.

ומה הלאה? מעונינים להתפתח יותר במוצרים ללא גלוטן כמו קמח אורז, חומוס וכוסמת שיש להם כרגע על קו הייצור של החיטה.  קיים צורך לטחון אותם על קו ייצור נפרד כדי ליצור הפרדה מוחלטת לאנשים עם רגישות כמו חולי צליאק. בנוסף, כרגע, הקמחים המקומיים האורגניים הם - חיטה, חומוס, ותירס. את שאר הקמחים הם מייבאים (כוסמת, אורז, שיפון, שעורה, כוסמין). הם עובדים עם חקלאים בנסיונות לגדל חלק מהקמחים מקומית כמו הכוסמין והשיפון.

את הפתרון איך לטחון את דייסת הקוקו שלי עוד לא מצאתי אבל אני בדרך הנכונה. לפגוש אדם עם זיק בעיניים כמו אסף זה פשוט מעורר השראה. ובינתיים גם התחלתי לאפות לחמים טבעיים בבית (כבר חודש שלא קנינו לחם!). מתנסה בכל מיני לחמי שאור (על בסיס מחמצת). וגם ממשיכה במחקרי בעקבות טוחנים מקומיים ומקווה בבלוג הבא להסביר על עשיית לחם השאור...ובינתיים תמונה!


ולפינת הפירגון:
תודה לאורי מאיר צ׳יזיק שסיפר לי לראשונה על קמח מנחת הארץ. על אורי, התשוקה שלו לאוכל מקומי, קורסי האפייה שלו ומתכונים תוכלו לקרוא באתר של אורי.

פרטים על איך ואיפה אפשר לקנות את הקמחים המשובחים של מנחת הארץ תמצאו בדף בעיסקי שלהם בפייסבוק.

מקווה שאהבתם את מה שקראתם ומזמינה אותכם להכנס ולסמן לייק לדף העסקי שלי בפייסבוק

בקרוב אני פותחת סדנה ייחודית לשינוי תזונתי טבעי. עוד פרטים על הסדנה וערבי ״טעימה״ כמבוא תמצאו כאן

מסיימת בנימה אופטימית, ממליצה מכל הלב ליהנות מקמח מקומי ועוד מוצרים מקומיים כמו שכתב אלתרמן בשירו: ״לעורר אהבה וכבוד וחיבה וקנאה לתוצרת הארץ.״

שיהיה בתיאבון ולבריאות!

שרון

אבקת הזהב שלי להכנת דייסת קוקו - דייסה מקומית :-)

יום רביעי, 13 באוגוסט 2014

דוקרני וקשוח מבחוץ ומתוק ורך מבפנים - פרי הילדות שלנו בקיץ הישראלי ומתכון ל״ברד״ סברס

מקורו של הסברס, ״הפרי הלאומי שלנו״ הוא בכלל במקסיקו. משם הוא הגיע עם הספרדים לאירופה ולשאר העולם. במאה ה 18 הגיע לאיזורינו ומאז משמש גם כסמל הישראלי הקשוח ״הצבר״ מחוספס מבחוץ ורך מבפנים!

לפני מספר ימים, סיפרתי לידידי סובכי מפראדיס השכנה על אכזבתי מהסברסים שקניתי בסופרמקרט. אני זוכרת את טעם הילדות ואלו שקניתי היו תפלים וחסרי טעם. 
סובכי שתמיד מציל את המצב, מיד הציע לי להצטרף אליו לקטוף סברס בלאדי עם טעם של פעם. כבר למחרת נעה בתי ואני יצאנו עם סובכי למסע של קטיף סברסים למרגלות הכרמל.

זה הרבה יותר פשוט ולא כלכך מסוכן (מבחינה קוצנית) ממה שחשבתי. בקטיף הסברס משתמשים במוט מיוחד ארוך עם שני קונוסים בקצהו, בגדלים שונים. הסברס נכנס בדיוק בגודלו לקונוס ועם סיבוב קטן חותכים אותו ומניחים בדלי. פעם היינו מחברים קופסת שימורים לקצה של מוט ובעזרת סכין מחוברת למוט ארוך נוסף היינו חותכים את הסברס לתוך הקופסא. היום השתכללנו אומר סובכי בגאווה. אני מופתעת לגלות שקוטפים דווקא סברסים ירוקים. הכתומים/אדומים כבר יותר מדי בשלים ובדרך כלל רקובים בפנים מסביר סובכי.

סובכי מדגים לנו ואז נעה נכנסת לפעולה (אני רק הצלמת!)



תוך פחות מחצי שעה יש לנו שני דליים מלאים פרי טרי ומאד קוצני!!!



השלב הבא הוא השלב בו מנקים את הסברסים מהקוצים ואפילו לא צריכים כפפות!
קוטפים ענפים מעץ בסביבה. שופכים את הסברסים על האדמה ומנקים אותם בעזרת הענפים כמו עם מברשת גדולה מכים עליהם (בעדינות) ומגלגלים אותם בחול עד שכל הקוצים יוצאים.


נעה מאד מרוצה מהיבול שלנו!


הסברס בנוסף להיותו טעים טעים, הינו עשיר בויטמין C, מגנזיום, סידן, אשלגן ובסיבים תזונתיים. הוא דל בקלוריות וברפואה העתיקה המקומית השתמשו בו לייצב רמות סוכר בדם.



אז איך מקלפים? מניחים על קרש, כן כן כבר אפשר עכשיו לגעת בידיים.

פורסים את שני הקצוות וחורצים לאורך חריץ דק. פותחים את החריץ, והפרי העסיסי נשלף החוצה בקלי קלות.


שוטפים את הפירות הקלופים ומגישים מיד. סובכי ממליץ לשמור את הסברסים במקרר בקליפתם ולקלף רק כשעה או פחות לפני ההגשה.


עם סובכי אני במיוחד נהנית לשוחח על אוכל ולשמוע ממנו על מאכלים ערביים מסורתיים מקומיים. לשאלתי אם יש תבשילים ערביים עם סברס הוא ענה שלא. סברס אוכלים צונן מאד כמו שהוא -- ככה פשוט בלי ״עוונטות״:-)

במסעדות ובאינטרנט תמצאו מתכונים לשימוש בסברס בסלטים, בבישולים וכמנות אחרונות כמו הכנת סורבה. אני שילבתי אותו במשקה ברד פירות טבעיים שאני מכינה בקיץ. קרח ופירות (עכשיו הכי מומלצים הינם האבטיח והמלון כבסיס ואפשר להוסיף משלל פרי העונה - תאנים, ענבים, פסיפלורה ועוד... יוצא ברד במתיקות עדינה. אם רוצים מתוק יותר אפשר להוסיף קצת סילאן או דבש. 

מתכון לברד סברס ואבטיח (כמות לכוס אחת גדולה)

1 כוס קרח
1/4 כוס מים
2 סברסים*
1 כוס קוביות אבטיח
חופן עלי נענע

בבלנדר קוטשים את הקרח עם המים. מוסיפים את הפירות ומבלנדרים  כ 20 שניות. התוצאה הינה ברד עדין במרקם ובמתיקות מרענן ומזין. הנענע מוסיפה רעננות ואפשר להתנסות בהוספת צמחי תבלין אחרים כמו בזיליקום, מרווה ולבנדר.
*למי שמעדיף ללא הגרעינים של הסברס מומלץ להכין את מיץ הסברס מראש ולסנן את הגרעינים.


אנחנו מדברים על הכל סובכי ואני. על החיים ועל המלחמה הזו שנפלה עלינו וקלקלה לנו את הקיץ. ״הכל אשמים המנהיגים״ אנחנו מסכמים  - מה אנחנו בסה״כ רוצים? לחיות בשקט, להתפרנס בכבוד וליהנות מהמשפחה והחברים.

בתיאבון ולבריאות!!!

שרון

אתם מוזמנים להכנס ולעקוב אחרי הפרסומים שלי בדף הפייסבוק http://on.fb.me/Ubk8QI

בנוסף, בקרוב אני פותחת סדנה אינטימית ומעשית לשינוי תזונתי טבעי. אני מזמינה  אותכן למפגש חוויתי שבו אציג עם שותפתי תמי גינזבורג את השיטה הייחודית לשינוי והתמדה. פרטים בקישור המצורף סדנת האזנה

יום חמישי, 31 ביולי 2014

פנינים של אופטימיות: לגדל פרחים בעוטף עזה ומתכון פודינג טפיוקה בשני טעמים

״לכתוב או לא לכתוב?״ זמנים כלכך קשים עוברים עלינו ואני תוהה האם זה בכלל במקום לכתוב על עניני תזונה טבעית?!....

אני שומעת מהרבה אנשים שבימים אלו קשה להם לאכול טוב ונכון. אז בפוסט הזה אדבר על דרכים להבאת קצת רגיעה לחיים שלנו ונקנח במתכון מתוק ומנחם.

לעוטף עזה יש לי קשר אישי. נולדתי וגדלתי במושב ישע שבמועצה איזורית אשכול (הרבה בחדשות בימים אלו אבל למי שלא יודע המושב נמצא כ 7 ק״מ קו אוירי מזרחית לרפיח). כיום אני גרה בזכרון יעקב, אך יש לי משפחה ענפה וחברים במושב ובעוד מושבים וקיבוצים בעוטף עזה. ואבא שלי, חקלאי בנשמתו מגדל פרחים באדמות הלס הפוריות של הנגב המערבי קרוב ל 50 שנה.
אבא שלי, יורם קפניס, בשדה הליזאנטוס שלו במושב ישע
מיום תחילת המבצע אחותי ובנותיה מתארחות אצלנו בזכרון. הן מרגישות בטוחות פה אבל מתגעגעות לביתן במושב. אמי וגיסי מגיעים לגיחות (והשלמת שעות שינה כי אי אפשר ממש לישון שם לילה שלם). אבא שלי לא עזב את המושב בכל תקופת המבצע. צריך להכין את השדות לעונת החקלאות הבאה. ״אני לא יכול לעזוב את הפועלים התיאלנדים שלנו אפילו ליום אחד כי הם מאד פוחדים!״ הוא אומר לי. הוא צריך להמשיך ולדאוג לפרחים, להשקות, לדשן ולמדוד כמה גבהו והכל תחת מטרי הקסאמים והפצמ״רים (ולא אין להם ממ״ד בבית).



בעבודתי אני עוזרת לאנשים לעשות שינוי תזונתי כדי להרגיש טוב יותר. השינוי כולל הסברים, לימוד, עבודת מטבח ומתכונים והמלצות על מזונות מתאימים. אבל חלק נכבד מעבודת השינוי הוא רגשי. לדעת לזהות למה לפעמים אני מחליט לאכול משהו מסוים בזמן מסוים למרות שהוא לא הכי נכון לי לאכול?!...

ובימים מוטרפים אלו האכילה הרגשית פורצת במיוחד עם לגיטמציה רבה. אנא קבלו את עצמכם בזמן לחוץ זה כמו שאתם, ללא הלקאה עצמית על ״חטאים״ באכילה. עם זאת כדאי לנסות לשמור על עצמינו כדי שנרגיש טוב. הנה שלוש דרכים שיכולות לעזור לנו...

טיפ מספר 1: צבעו את הצלחת שלכם בהרבה ירקות ופירות העונה -- נצלו את המגוון שיש לקיץ הישראלי להציע. הפיטוכימיקליים (חומרים פעילים בירקות ובפירות) הצבעוניים ובמיוחד הצבעים העזים הם בדרך כלל חומרים נוגדי חימצון חזקים ששומרים על כל תא ומרכיביו בגופינו. הם מגינים על הגוף במצבי לחץ. את הפירות אני ממליצה לאכול בנפרד משאר הארוחות, כלומר לא מייד אחרי ארוחה גדולה כי לרבים זה יוצר אי נוחות במערכת העיכול. הזמן המומלץ ביותר לאכילת פירות הוא דבר ראשון ״על״ הבוקר או כחטיף בוקר או אחר הצהריים.
מיטב פרי העונה. עיצוב: מירי רונן, בשלנית, קונדיטרית וסטיליסטית של מזון
טיפ מספר 2: נקו את הראש --- צאו לטבע (אם המצב הבטחוני באיזורכם מאפשר) צפו פחות בטלוויזיה, הגבילו את מספר הכניסות שלכם ל Ynet. נסו פעם ביום להניח את הסמרטפון בצד ולצאת לסיבוב של 20 - 30 דקות בלעדיו, לגינה, לפארק, עם הילדים, עם הכלב, לסיבוב בשכונה או לחוף הים!
חוף שדות ים אתמול בבוקר...הליכה וטבילה רעננה

טיפ מספר 3:  קשטו את שולחן האוכל שלכם בפרחים. שבו לאכול וקחו את הזמן להסתכל עליהם ולהנות מהם. תתפלאו לגלות שהם ירגיעו, יגרמו לכם לאכול ביתר מודעות...ואכילה מודעת ואיטית בריאה לנו ומשפרת את ספיגת אבני הבנין של גופינו.


מגוון צבעי הליזאנטוס - משמחים את הלב

פודינג טפיוקה בשני טעמים (2-4 מנות)

קינוח שמח וצונן לימי הקיץ החמים. לפתיתי הטפיוקה החלקלקים מרקם נעים וממכר. אפשר להכין פודינג נייטרלי ולפזר מעל פירות טריים חתוכים או פירות יבשים ואגוזים קצוצים. ואפשר להוסיף טעמים כפי שאני מציעה בהמשך.

הכנת בסיסית של הטפיוקה:
2 כוסות מים
1/4 כוס פניני טפיוקה (שימו לב שיהיה 100% טפיוקה ללא תוספים)
2 כפיות סוכר קנים

בסיר בינוני מביאים את המים לרתיחה. מוסיפים את הטפיוקה והסוכר.
מערבבים על אש נמוכה בביעבוע עדין במשך כ 20 דקות עד שהטפיוקה שקופה לגמרי ללא נקודות לבנות.

פניני טפיוקה, אני אוהבת להשתמש באלו של Taste of Asia
פודינג ורוד עם פירות יער
1/2 כוס חלב קוקוס (אני ממליצה על 100% של AROY-D)
1 כוס פירות יער קפואים, איזה סוג שבא או שילוב
1 כפית סוכר קנים

להביא לרתיחה את המרכיבים. מבשלים כ 2-3 דקות תוך מעיכת הפירות שצובעים את חלב הקוקוס. מוסיפים את הנוזל הורוד והפירות שבתוכו לטפיוקה במתכון הבסיסי שכבר בושלה ומערבבים היטב.
מחלקים לקערות הגשה. אפשר לאכול בטמפרטורת החדר או לקרר.מקשטים בעלי נענע.


פודינג קקאו
1/2 כוס חלב קוקוס 
2 כפיות אבקת קקאו טבעי אייכותי
1 כפית סוכר קנים

להביא לרתיחה עדינה את המרכיבים. מבשלים כ 2-3 דקות תוך עד שכל הקקאו נמס. מוסיפים לטפיוקה שבושלה ומערבבים היטב.
מחלקים לקערות הגשה. גם כאן אפשר לאכול בטמפרטורת החדש או לקרר. מקשטים באגוזים קצוצים.


בתיאבון ולבריאות

ואם אתם רואים אצל מוכר הפרחים בשכונתכם או בסופרמרקט המקומי פרחי ליזאנטוס, קנו אותם! יהיה לזה ערך כפול - גם תקשטו את שולחנכם וגם תתמכו בחקלאי הדרום ומי יודע אולי יהיו אלו הפרחים של אבא שלי...


מאחלת לכולנו שיגיעו מהר ימי שלווה ושלום 


שרון



אתם מוזמנים להכנס ולעקוב אחרי הפרסומים שלי בדף הפייסבוק http://on.fb.me/Ubk8QI