Vitality and Food - A Tasty Story

יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

איך הפך אסף נוב מטוחן לחבר׳ה לטוחן להמונים - ביקור בטחנת קמח קטנה ומיוחדת במינה

הכל התחיל בחיפוש שלי אחר מקום לטחון בו דיסת דגנים. כבר שנה שאני מייצרת במטבח שלי תערובת של דגנים טחונים (ללא גלוטן ומאד מזינים). אני קוראת לה ״אבקת זהב״. למדתי להכין אותה מהתזונה המקרוביוטית, בה היא ניקראת דייסת קוקו. אני מכינה את האבקה עם מטחנת דגנים ביתית ומוכרת ללקוחותיי. אז יצאתי לבקר וללמוד על טחינה ב״מנחת הארץ״, טחנת קמח קטנה ומיוחדת בחדרה.


ברגע שעברתי את דלת הכניסה של הטחנה הרגשתי כיווץ שכזה בבטן, נוסטלגיה מתוקה מהולה בגעגוע עז לתקופה בה עבדתי כטכנולוגית מזון רוויית שעות עבודה במפעלי ייצור. את פנינו קיבל אסף נוב, מקים ושותף בטחנה. הוא קיבל אותנו בטבעיות שכזו כאילו חיכה רק לנו ומיד התפנה לדבר ולספר ולעשות לנו סיבוב במפעל.

אסף מספר בגאווה צנועה שהקים את מנחת הארץ לפני שבע שנים. ״גרנו אז 20 משפחות של חוזרים בתשובה במושב שדה אליעזר שבגליל העליון״ הוא מספר. רצינו לאפות לחם מקמח מלא והיה קשה למצוא קמח שכזה באיזור שלנו. אז התחלתי לטחון לח׳ברה. זה התחיל בהרבה ניסויים וטחינה למשפחה הקרובה ולחברים ולאט לאט יותר ויותר אנשים ביקשו לקנות ממני קמח. אח״כ עברנו לכמה שנים למושב רותם בבקעת הירדן ואז כבר טחנתי כ 300 ק״ג בחודש.

תוך כדי סיור במפעל אסף ממשיך לספר שבינואר 2011 הצטרף אליו גיסו, אריק עטיה כשותף, המשפחות עברו לפרדס חנה והם פתחו את המפעל הקטן באיזור התעשייה בחדרה. כיום הם מייצרים 30 טון בחודש.

אסף מראה לנו את חדר איחסון חומרי הגלם במטחנה
למה קמח אורגני? בהתחלה התמקד אסף בטחינת קמח מלא לאו דווקא אורגני. לאחר תקופה בה הוא ראה ובחן הרבה זרעי חיטה הוא התחיל להשוות זרעים אורגניים ללא אורגניים. הוא מספר ששם לב שבאורגניים היו חרקים בעוד שבלא אורגניים לעולם לא ראה חרק. זה נראה לו תמוה. לאחר חקירת הנושא גילה אסף שאת הזרעים הלא אורגניים מרססים בסוגי גזים שונים ואף טובלים אותם ברעל עכברים. בשבילו היה זה רגע מפנה בו הוא החליט לטחון רק חיטה ומוצרים אורגניים.

אבן הרחיים לטחינת הקמח
בפס הייצור יש נפה שדואגת לנפות חרקים וכן מכשיר צנטריפוגה מיוחד נוסף לניפוי חרקים שהוכנס ע״פ הוראות כשרות הבד״ץ. ת׳כלס, אומר אסף, אף חרק ואפילו ביצה של חרק יכול/ה לשרוד את אבן הריחיים בה הקמח נטחן.


למה מקומי? אני מאמין במזון מקומי. יש ברכה בארץ ישראל. הפירות פה מבורכים. גם מבחינה ערכית דתית החיטה היא אחד משבעת המינים. הטעם של החיטה המקומית משובח יותר מחיטה שמטיסים אותה מחו״ל. יש פה כמובן גם היבט אקולוגי. חוסכים באנרגיה שצריך להטיס בה את החיטה. המפעל הוא עסק משפחתי ומועסקים פה בעיקר בני משפחה וחברים קרובים. אני בעד לפרנס את האחים שלי ולעזור אחד לשני להתקיים פה הוא מוסיף. על גבי האריזה שלנו כתוב ״עבודה עברית״ לא בקטע גזעני. אני לא נגד אף אחד אלא רק בעד, רק רוצה לעשות טוב. והעיניים שלו באמת משדרות רק טוב. עיניים של אדם שמאמין בכל ליבו במה שהוא עושה.


קו האריזה שילוב ידני-מכני
מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך? הכל הוא עונה לי. העבודה ממלאת אותי כוחות ואנרגיות. ההתעסקות עם חומרי הגלם, הריח של החיטה הטחונה, אוהב את האנשים שבאים לבקר ושהוא עובד איתם. מרגיש שמשפיע טוב על העולם.

ומה הלאה? מעונינים להתפתח יותר במוצרים ללא גלוטן כמו קמח אורז, חומוס וכוסמת שיש להם כרגע על קו הייצור של החיטה.  קיים צורך לטחון אותם על קו ייצור נפרד כדי ליצור הפרדה מוחלטת לאנשים עם רגישות כמו חולי צליאק. בנוסף, כרגע, הקמחים המקומיים האורגניים הם - חיטה, חומוס, ותירס. את שאר הקמחים הם מייבאים (כוסמת, אורז, שיפון, שעורה, כוסמין). הם עובדים עם חקלאים בנסיונות לגדל חלק מהקמחים מקומית כמו הכוסמין והשיפון.

את הפתרון איך לטחון את דייסת הקוקו שלי עוד לא מצאתי אבל אני בדרך הנכונה. לפגוש אדם עם זיק בעיניים כמו אסף זה פשוט מעורר השראה. ובינתיים גם התחלתי לאפות לחמים טבעיים בבית (כבר חודש שלא קנינו לחם!). מתנסה בכל מיני לחמי שאור (על בסיס מחמצת). וגם ממשיכה במחקרי בעקבות טוחנים מקומיים ומקווה בבלוג הבא להסביר על עשיית לחם השאור...ובינתיים תמונה!


ולפינת הפירגון:
תודה לאורי מאיר צ׳יזיק שסיפר לי לראשונה על קמח מנחת הארץ. על אורי, התשוקה שלו לאוכל מקומי, קורסי האפייה שלו ומתכונים תוכלו לקרוא באתר של אורי.

פרטים על איך ואיפה אפשר לקנות את הקמחים המשובחים של מנחת הארץ תמצאו בדף בעיסקי שלהם בפייסבוק.

מקווה שאהבתם את מה שקראתם ומזמינה אותכם להכנס ולסמן לייק לדף העסקי שלי בפייסבוק

בקרוב אני פותחת סדנה ייחודית לשינוי תזונתי טבעי. עוד פרטים על הסדנה וערבי ״טעימה״ כמבוא תמצאו כאן

מסיימת בנימה אופטימית, ממליצה מכל הלב ליהנות מקמח מקומי ועוד מוצרים מקומיים כמו שכתב אלתרמן בשירו: ״לעורר אהבה וכבוד וחיבה וקנאה לתוצרת הארץ.״

שיהיה בתיאבון ולבריאות!

שרון

אבקת הזהב שלי להכנת דייסת קוקו - דייסה מקומית :-)

יום רביעי, 13 באוגוסט 2014

דוקרני וקשוח מבחוץ ומתוק ורך מבפנים - פרי הילדות שלנו בקיץ הישראלי ומתכון ל״ברד״ סברס

מקורו של הסברס, ״הפרי הלאומי שלנו״ הוא בכלל במקסיקו. משם הוא הגיע עם הספרדים לאירופה ולשאר העולם. במאה ה 18 הגיע לאיזורינו ומאז משמש גם כסמל הישראלי הקשוח ״הצבר״ מחוספס מבחוץ ורך מבפנים!

לפני מספר ימים, סיפרתי לידידי סובכי מפראדיס השכנה על אכזבתי מהסברסים שקניתי בסופרמקרט. אני זוכרת את טעם הילדות ואלו שקניתי היו תפלים וחסרי טעם. 
סובכי שתמיד מציל את המצב, מיד הציע לי להצטרף אליו לקטוף סברס בלאדי עם טעם של פעם. כבר למחרת נעה בתי ואני יצאנו עם סובכי למסע של קטיף סברסים למרגלות הכרמל.

זה הרבה יותר פשוט ולא כלכך מסוכן (מבחינה קוצנית) ממה שחשבתי. בקטיף הסברס משתמשים במוט מיוחד ארוך עם שני קונוסים בקצהו, בגדלים שונים. הסברס נכנס בדיוק בגודלו לקונוס ועם סיבוב קטן חותכים אותו ומניחים בדלי. פעם היינו מחברים קופסת שימורים לקצה של מוט ובעזרת סכין מחוברת למוט ארוך נוסף היינו חותכים את הסברס לתוך הקופסא. היום השתכללנו אומר סובכי בגאווה. אני מופתעת לגלות שקוטפים דווקא סברסים ירוקים. הכתומים/אדומים כבר יותר מדי בשלים ובדרך כלל רקובים בפנים מסביר סובכי.

סובכי מדגים לנו ואז נעה נכנסת לפעולה (אני רק הצלמת!)



תוך פחות מחצי שעה יש לנו שני דליים מלאים פרי טרי ומאד קוצני!!!



השלב הבא הוא השלב בו מנקים את הסברסים מהקוצים ואפילו לא צריכים כפפות!
קוטפים ענפים מעץ בסביבה. שופכים את הסברסים על האדמה ומנקים אותם בעזרת הענפים כמו עם מברשת גדולה מכים עליהם (בעדינות) ומגלגלים אותם בחול עד שכל הקוצים יוצאים.


נעה מאד מרוצה מהיבול שלנו!


הסברס בנוסף להיותו טעים טעים, הינו עשיר בויטמין C, מגנזיום, סידן, אשלגן ובסיבים תזונתיים. הוא דל בקלוריות וברפואה העתיקה המקומית השתמשו בו לייצב רמות סוכר בדם.



אז איך מקלפים? מניחים על קרש, כן כן כבר אפשר עכשיו לגעת בידיים.

פורסים את שני הקצוות וחורצים לאורך חריץ דק. פותחים את החריץ, והפרי העסיסי נשלף החוצה בקלי קלות.


שוטפים את הפירות הקלופים ומגישים מיד. סובכי ממליץ לשמור את הסברסים במקרר בקליפתם ולקלף רק כשעה או פחות לפני ההגשה.


עם סובכי אני במיוחד נהנית לשוחח על אוכל ולשמוע ממנו על מאכלים ערביים מסורתיים מקומיים. לשאלתי אם יש תבשילים ערביים עם סברס הוא ענה שלא. סברס אוכלים צונן מאד כמו שהוא -- ככה פשוט בלי ״עוונטות״:-)

במסעדות ובאינטרנט תמצאו מתכונים לשימוש בסברס בסלטים, בבישולים וכמנות אחרונות כמו הכנת סורבה. אני שילבתי אותו במשקה ברד פירות טבעיים שאני מכינה בקיץ. קרח ופירות (עכשיו הכי מומלצים הינם האבטיח והמלון כבסיס ואפשר להוסיף משלל פרי העונה - תאנים, ענבים, פסיפלורה ועוד... יוצא ברד במתיקות עדינה. אם רוצים מתוק יותר אפשר להוסיף קצת סילאן או דבש. 

מתכון לברד סברס ואבטיח (כמות לכוס אחת גדולה)

1 כוס קרח
1/4 כוס מים
2 סברסים*
1 כוס קוביות אבטיח
חופן עלי נענע

בבלנדר קוטשים את הקרח עם המים. מוסיפים את הפירות ומבלנדרים  כ 20 שניות. התוצאה הינה ברד עדין במרקם ובמתיקות מרענן ומזין. הנענע מוסיפה רעננות ואפשר להתנסות בהוספת צמחי תבלין אחרים כמו בזיליקום, מרווה ולבנדר.
*למי שמעדיף ללא הגרעינים של הסברס מומלץ להכין את מיץ הסברס מראש ולסנן את הגרעינים.


אנחנו מדברים על הכל סובכי ואני. על החיים ועל המלחמה הזו שנפלה עלינו וקלקלה לנו את הקיץ. ״הכל אשמים המנהיגים״ אנחנו מסכמים  - מה אנחנו בסה״כ רוצים? לחיות בשקט, להתפרנס בכבוד וליהנות מהמשפחה והחברים.

בתיאבון ולבריאות!!!

שרון

אתם מוזמנים להכנס ולעקוב אחרי הפרסומים שלי בדף הפייסבוק http://on.fb.me/Ubk8QI

בנוסף, בקרוב אני פותחת סדנה אינטימית ומעשית לשינוי תזונתי טבעי. אני מזמינה  אותכן למפגש חוויתי שבו אציג עם שותפתי תמי גינזבורג את השיטה הייחודית לשינוי והתמדה. פרטים בקישור המצורף סדנת האזנה