מבשלות שלום - מיזם מרתק, מרגש, מזין וטעים + מתכון

כשנשים נפגשות זו עם זו באווירה מכילה, כשברקע ריחות תבשילים, טעמים ותבלינים, נרקחים לא רק מעדנים אלא גם קשרים ונוצרים מרקמים חברתיים. כשידיהן עוסקות במלאכת הקילוף, הקיצוץ, הרידוד והגילגול, הלב נפתח ומחיצות יורדות.

את  המיזם הגתה אנהאר מאסארווה, מנהלת הפרוייקט מטעם היחידה לקידום  העצמת נשים בגבעת חביבה, ואותו אני מנחה עם קולגה ערבייה, עביר. זה הסבב הרביעי של קבוצות נשים מבשלות שלום ואני שמחה להצטרף לצוות המנחה. את הפוסטים הבאים אקדיש לפרוייקט זה.

עשרה מפגשים, קבוצת נשים: ערביות ויהודיות שכנות מאיזור מגידו - עין עירון: נפגשות במטרה ללמוד בישול חדש ומענין, כדי להכיר מקרוב אחת את השנייה ולדבר על תרבות חגים ומנהגים. צעד וטעימה אחת קדימה לשכנות שלנו כאן.

המפגש הראשון התקיים אצל נוסימה מכפר זלפה. הכפר  הקטן יחסית (כ 3000 תושבים) ממוקם בסמוך לצומת מגידו ובצמוד לכפר ערבי נוסף בשם סאלם. עלינו עם הכביש במעלה ההר במרכזו של הכפר עד שהגענו ממש לקצהו. ביתה המטופח ורחב הידיים ממוקם מול נוף מרהיב של חורש הררי ובאופק רואים את אום אל פאחם.

במפגש זה לא בישלנו עדיין אלא הקדשנו אותו להיכרות של הנשים אחת עם השנייה .נוסימה המארחת לתפארת שלנו פתחה שולחן עמוס כיד המלך - עלי גפן נימוחים מעל קדירת צלעות כבש, סלט טאבולה מתובל טוב טוב, קדירת שישברק, ואפילו שניצלים! כמובן גם קפה מתובל בהל וממותק בדיוק במתיקות הנכונה, ממתקים שונים ופירות. במגש בפירות מוגש גם שומר טרי חתוך לרבעים, מנהג שכבר ראיתי באירוחים ערביים בעבר. השומר הינו אידיאלי לקנח ארוחה: הוא מקל על העיכול ומנקה את החיך.



המפגשים מתקיימים בבתי המשתתפות כשכל אחת מזמינה בתורה את הקבוצה (ואת המנחות כמובן!!!) להכין ביחד את התבשיל האהוב עליה ובסיום הבישולים לשבת ביחד מסביב לשולחן לאכול ולדבר בחברה טובה. בסוף הפרוייקט נפרסם חוברת מתכונים בעברית ערבית ואנגלית.

בפגישה הראשונה היה מענין ללמוד על מקור ומשמעות השמות אחת של השנייה. משמעות השם נוסימה בערבית הינה נשימה עדינה.

מכל המטעמים שהכינה נוסימה היא בחרה להציג פה את המתכון של השישברק. כיסונים עדינים ונימוכים (מעין טורטליני) ממלואים בבשר כבש מתובל (אפשר גם עם תפא״ד - לצמחוניים ולשומרי כשרות) ומבושלים ברוטב יוגורט עדין ורייחני.

נוסימה מגישה לנו את השושברק

שישברק - ״זהו מאכל עממי שלא עושים אותו תמיד כי זה לוקח קצת זמן״, מספרת נוסימה. ״הוא לא קשור גם לחג או למסיבה... עושים אותו מתי שבא לנו ואני אישית מאוד אוהבת שישברק.״ 

החומרים : 

לרוטב: ליטר וחצי יוגורט וכפית קטנה מרק עוף וכפית מלח

לבצק: 500 גר קמח לבן, קצת מלח ומים

למילוי: 2 ביצים, 1 בצל קצוץ,  300 גר בשר טחון (כבש) (אופציה גם תפא״ד) מלח פלפל

אופן ההכנה: 

1. שמים ליטר וחצי יוגורט בסיר על אש בינונית ומערבבים טוב עד לרתיחה עדינה. 
2. מכינים את הבצק: מערבבים את הקמח עם קצת מלח ומוסיפים מים עד לקבלת בצק גמיש.
3. מכינים את המילוי: מערבבים את הבשר הטחון עם הבצל הקצוץ, הביצים וקצת תבלינים.
4. מרדדים את הבצק, קורצים עיגולים, ממלאים כל עיגול במעט מלית וסוגרים היטב שהמילוי לא יצא.
5. מבשלים את הכיסונים בתוך רוטב היוגורט, מערבבים טוב עשר דקות וזהו . 

כולנו נהנו מאד ואיך שאומרים: האוכל היה מעולה והחברה עוד יותר!

כבר מצפות למפגש הבא אצל ליסה בעין השופט.

לקראת פסח: אם אין לחם ואתם לא אוהבים מצות תכינו קרקרי אורז

הרבה מתלוננים בפניי שמצות לא עושות להם טוב או שאינם אוהבים בכלל לאכול מצות. אנשים רבים רגישים לגלוטן (ובמצות יש גלוטן כמובן) והם אפילו לא יודעים על כך. הסימפטומים הם בדרך כלל נפיחות ואי נוחות בבטן אחרי האכילה. גם אנמיה, אלרגיות ומחסור בויטמינים בגוף יכולים להווצר כתוצאה מרגישות לגלוטן, שמשפיעה על יכולת הספיגה של נוטריאנטים, ברזל למשל, במעיים. ישנן שתי סיבות עיקריות לרגישות לגלוטן: הראשונה הינה גנטית (מחלת הצליאק) והשנייה נרכשת ונובעת מעודף אכילה של גלוטן שנמצא במזונות רבים ובמיוחד המעובדים. 

תקופת האביב הנה זמן טוב לעשות קצת נקיון לא רק בבתים שלנו אלא גם בגוף שלנו. אם אתם חושדים שיש לכם רגישות לגלוטן אני ממליצה לנסות חודש ללא גלוטן ולראות את ההשפעה. הגוף שלנו הוא כמו מעבדה ותראו את התוצאות מהר מאד. אשמח לעזור למי שמחפש הכוונה: אני מלווה לשנוי תזונתי בדרך עדינה ותומכת: ליווי אישי וכן בסדנאות של התחדשות תזונתית. מיד אחרי פסח נפתחת סדנה חדשה שתוכלו לקרוא עליה כאן.

ובינתיים, הנה מתכון לקרקרי אורז ביתיים, קלים להכנה, נטולי גלוטן וטעימים מאד.

אז מה צריך?

1 כוס קמח אורז מלא

1/4 כוס גרעיני חמנייה / דלעת

1/4 כוס שומשום מלא

1/4 כוס זרעי פשתן 
3/4 כוס מים

1/2 כפית מלח

1 כפית זעתר או אבקת שום (אפשר גם אורגנו טרי קצוץ או עגבניות מיובשות)

2 כפות שמן זית

מחממים את התנור ל 160 מעלות. 

מערבבים את הפשתן עם המים ונותנים לעמוד חמש דקות (יווצר ג׳ל דמוי חלבון של ביצה)

מוסיפים את כל שאר החומרים

מערבבים לעיסה. אם דביק מדי הוסיפו קצת קמח ואם יבש מדי הוסיפו קצת מים.

מניחים את התערובת במרכזו של נייר אפייה 

משטחים בעזרת מערוך מומלץ מעל לנייר אפייה נוסף. 

 משטחים לעובי של כ 2-3 מ״מ ...זה יראה כך:

מעבירים לתבנית אפייה ומכניסים לתנור

כעבור 10 דקות מוציאים וחורצים את הקרקרים לגודל הרצוי. 
מחזירים לעוד כחצי שעה, תלוי בתנור, עד שהקרקרים זהבהבים וקריספיים.

.

הקרקרים נשמרים כשבועיים בכלי סגור. (אני מכינה בד״כ כמות כפולה!!)

תודה לשירה, בתי המוכשרת, שגם מאד אוהבת את הקרקרים האלו וגם צלמה את התמונות הנפלאות במסגרת פרויט צילום שלה בבית ספר.

בתיאבון ולבריאות!!!

שרון

אפיית לחם, קדרות, הקשר לאדמה ומתכון ללחם שאור - פירסום מחודש

Posted: 15 Sep 2014 02:50 AM PDT פירסום מחודש חזרתי לארץ לפני שלוש שנים אחרי חיים שלמים של 18 שנה בניו יורק. ״אדם נוף מולדתו״ ואני בתהליך של השרשת שורשים מחדש בארץ. צריך לתת לו זמן לשתיל לחזק את שורשיו, לא למהר, לדשן טוב ובסוף זה קורה. שמעתי מספר פעמים ממטפלים את המושג ״קירקוע״ (חיבור לאדמה) ודרכים להשיג את ההרגשה המיוחלת: אחת המליצה להתנסות בעבודת הקדרות, ללוש חימר, לגעת באדמה.  ואחרת דיברה על אפיית לחם, עיבוד תבואת האדמה במה ידיך. ההתנסות בשתי הדרכים לקירקוע שלי בארץ קרתה דווקא בטיול לאיטליה בקיץ האחרון!                                                      הסיפור הפשוט של הלחם                                                      הסיפור הפשוט של הלחם על לחם המחמצת שמכינים משאור נוזלי שמעתי מאינה ליבוביץ באותו טיול מלא הטעמים באיטליה. במשך כל הטיול אינה סיפרה כמה בקלי קלות היא אופה ופורסת, מקפיאה ומחלקת וידעתי שגם אני חייבת. וכשחזרנו באמצע יולי לארץ התייצבתי במטבח של אינה לקבל שיעור קצר (ומחמצת נוזלית) והתמכרתי. לפני הכל וידוי קטן: אני בשלנית. לקחתי כבר בעבר קורסי אפיית לחם וניסיתי מספר נסיונות אפייה (חלות, שמרים ושאור) אבל הפנטזייה של ריח לחם משכר המתפשט בבית באופן קבוע התממשה אצלי רק הקיץ. כבר חודשיים שלא קנינו לחם. אני מתנסה במטבח עם סוגי קמחים שונים והתוצאות משמחות מאד ו״הלקוחות״ (בני משפחה וחברים) מאושרים.   איך זה קרה? כנראה כי הכי עובדת לי האפייה בתוך סיר: פשוט, מהיר ועם תוצאות בטוחות. קדרות אפייה גלעד של טל גילבוע ארדון עוד באיטליה סיפרה לי אינה שיש קדרית באיזור רעננה שיוצרת כלי חרס מעולים לאפייה.....אך את הנסיונות הראשונים אפיתי בסיר ברזל יצוק שהיה לי בבית. וכנתבקשתי לבחור מתנת יומולדת מקבוצת חברות ידעתי מיד מה אני רוצה! את כלי החרס של טל גילבוע ארדון. לפני מספר ימים ביקרתי את טל בסטודיו שלה בגבעת ח״ן. היא קבלה את פניי בשמחה רעננה וסיפרה לי את הסיפור של כלי הלחם ״גלעד״ שהיא מייצרת כשנה וחצי.                                        טל וקדירת גלעד בסטודיו שלה בגבעת ח״ן                                        טל וקדירת גלעד בסטודיו שלה בגבעת ח״ן כמו בהרבה סיפורים זה התחיל בכלל במין טעות. גלעד (שעל שמו שם הקדרה) אוריון, חבר, ביקש מטל להכין לו כלי לאפיית לחם. היו מספר שלבים לפיתוח. בהתחלה הסגירה לא היתה מספיק הרמטית. הסיר הראשון היה  די מגושם והתחתית שלו שטוחה מדי מספרת לי טל ומראה לי את הכלי.  אחד הדגמים הראשונים של הקדירה בהמשך טל יצרה כלי עם תחתית מעוגלת ומכסה עם מדרגה פנימית לכליאת האויר. לאט לאט היא שיכללה את הקדירה עד הקדירה הנוכחית. אני נפעמת מיכולת הדיוק של העבודה שלה, כל סיר חייב שהמכסה שלו ישב בהתאמה מושלמת על מנת לכלוא את החום ולמנוע בריחת אדים. והסירים נראים כאילו יצאו מפס ייצור מתועש. דומים אחד אחד.  טל מסבירה שרק אחרי 15 שנה קדר מגיע לרמת מקצועיות ויכולות בייצוע. היא עובדת מהר תוך שיחה במיומנות מדהימה. לחם טוב זה הזנה ובית חם. יש לנו חיבור מיידי לטל ולי כי טל כמוני אוהבת ומאמינה בבישול הטבעי. אנחנו יודעות ויש לנו שליטה מה אנחנו שמות בלחם ובמזון שלנו.  הלחם נקרא גם לחם פראי, וכמו שהיא אומרת ״זהו לחם שלא התערבו בו יותר מדי...לחם  שיודע את העבודה״. היא גם מעבירה סדנאות להכנת הלחם בכלים שלה. . את כלי הלחם העגולים היא מייצרת בשני גדלים וכן יש לה כלי מאורך לחם מסוג גראנט ובתכנון לעצב וליצר קדירה מלבנית ללחם ארוך. עוד פרטים והרבה תמונות של הכלים, על הסדנאות ומתכונים תמצאו באתר שלה ובדף העיסקי בפייסבוק. כלי הלחם וכל הכלים שטל מייצרת הם אסתטיים ומעוררי השראה, חלק חשוב מאד לטעמי בחווית הבישול והאכילה האותנטית והטובה. אני ממליצה לכם להסתכל פעם הבא על התווית של הלחם שאתם קונים בסופרמרט או לשאול במאפייה המקומית מה יש בלחם שלכם. שימו לב שהרבה מהלחמים גם אלו שאנחנו מחשיבים כ״בריאים״ הם בעצם מעובדים ומתועשים וכוללים בתוכם  חומרי שימור, טעם, מעודדי תפיחה ומונעי התחמצנות. מאחלת לכם התנסות נעימה באפיית לחם טבעי בבית. ולמי שמעונין, הנה מתכון שלב אחרי שלב להכנת לחם שאור בדרך שעובדת עבורי: הלחם שאני אופה הוא לחם טבעי וכל מה שיש בו זה שאור, מים,  מלח ים אטלנטי גס וקמח אייכותי. מה עוד צריך? משקל (כי באפיית לחם הכל שוקלים) וסיר ברזל או כל קדירה עם מכסה שאפשר להכניס לתנור. שלב ראשון - שאור נוזלי (מחמצת) - זוהי בעצם תערובת ״מתחלת״ שמורכבת ממים, קמח ושמרי פרא שיש באויר (להבדיל מהשימוש הפחות בריא של שמרים יבשים או טריים מתועשים). לוקח זמן ודיוק להתחיל מחמצת לכן אני ממליצה למצוא מישהו שכבר אופה ויש לו (אפשר גם אצלי) ולקחת ממנו. את השאור שומרים במקרר והוא נקודת ההתחלה של כל לחם מחמצת.   שאור מחמצת נוזלית מותססת שלב שני - את השאור צריך ל״האכיל״ לפחות פעם בשבוע אבל אפשר גם כל יום. ההאכלה פירושה שלוקחים כמות שאור ידועה (נגיד 100גרם) ומכפילים אותה עם 50 גרם מים בטמפרטורת החדר ו 50 גרם קמח (עכשיו יש לנו 200 גרם). משאירים מחוץ למקרר מכוסה במגבת לחה למשך כארבע שעות והשאור תופח ומוכן לשימוש. שלב שלישי - הכנת הבצק הראשוני - לוקחים 80 גרם של שאור נוזלי, מערבבים עם 12 גרם מלח ו 480 גרם מים בטמפרטורת החדר ומערבבים לבלילה.    הבלילה מוסיפים 550 גרם קמח (אני ממליצה כמובן על מלא או שילוב של מספר קמחים - חיטה/כוסמין/שיפון ועוד) ויוצרים בצק דביקי כזה. בצק דביק את הבצק שמים בקערה מכוסה במגבת לחה ומכניסים למקרר לבין 8-12 שעות (אפשר גם יותר) שם הוא יתיצב. שלב רביעי - מוצאים מהמקרר ו״מקפלים״ את הבצק שהינו כבר יציב למדי  5-6 קיפולים. שיטת קיפול מעטפה: מהקצה פנימה ולסובב בכיוון השעון מספר פעמים. זורים קמח בקערה, מניחים את הבצק, מכסים במגבת לחה ומתפיחים בחוץ עוד כ 4 שעות. שלב האפייה -  מכניסים את הקדירה הריקה עם המכסה לתנור ומחממים את התנור עם הקדירה בתוכו ל 250 מעלות צלזיוס כ 10 דקות. מוציאים בזהירות את הקדירה, שמים בה את הבצק התפוח, חורצים מספר חריצים (גם אם הבצק דביק) ומכסים מיד. מכניסים לתנור ומורידים את הטמפרטורה ל 230 מעלות צלזיוס ואופים כחצי שעה. מורידים את המכסה ואופים כעוד רבע שעה עד שמשחים ומתקשה. מוציאים את הלחם מהתנור ונותנים לו להתקרר על רשת ברזל. אפשר גם לכסותו במגבת נקייה. המתכון הוא לשימוש בטורבו. זמן האפייה ישתנה (כמעט פי 2) אם לא משתמשים בטורבו.  לאחר שהלחם התקרר לגמרי אפשר לפרוס אותו ולהקפיא. אני חוצה לשניים , מעמידה את החצי על הקרש ופורסת. ולגבי הקרקוע שלי האישי -- התנסיתי הקיץ באיטליה גם בעבודת האובניים. לעצב את האדמה בדיוק כמו לעצב לחם במה ידיי הינה חוויה נפלאה, לי אישית האחרונה יותר פשוטה. נסיון הקדרות שלי....לא פשוט! הפוסט והמתכון הינם רק כדי ל״פתוח״ את התיאבון לאפייה ביתית. מי שרוצה להעמיק יוכל למצוא הרבה חומר באינטרנט וקורסי אפייה (אולי גם אצלי בקרוב!!!) בנוסף אני רוצה לשתף שבקרוב תפתח סדנה ייחודית לשינוי תזונתי טבעי. עוד פרטים על הסדנה וערבי ״טעימה״ כמבוא תמצאו כאן. שיהיה בתיאבון ולבריאות. שרון

שנת שיגשוג ושלום ומתכון לעוגת פירות יבשים לשנה מתוקה

כשבוע לפני שקיבלנו את השנה החדשה, נפגשנו קבוצה של נשים ערביות ויהודיות בביתה של רנא בברטעה. זו היתה פגישת הסיום של תוכנית בה לקחתי חלק בשנה האחרונה, לקידום נשים ערביות-יהודיות יזמיות בעסקים קטנים במרכז לשלום בגבעת חביבה.

לתוכנית ערך כפול - מצד אחד לתת לנו, בעלות עסקים קטנים כלים לפיתוח ותפעול העסק שלנו. והערך הנוסף והחשוב אף יותר הוא לגבש קבוצת נשים ערביות ויהודיות להיכרות הדדית, הבנה, שיתופי פעולה וחברות. קיבלנו הרצאות בנושאים כמו שיווק, ניהול כספי, מיתוג ועוד. ובמקביל סיפרנו על עצמנו, על המשפחות, העסקים שלנו, הקהילה והקשר בין ערבים ויהודים. תקופת המלחמה בקיץ היתה קשה על כולן ושיבשה (כמו שמלחמה תמיד עושה) את הדינמיקה שכבר התחילה להיווצר. בתומה של המלחמה ההרגשה היתה עוד יותר חזקה שיש הרבה מה לעשות כדי לגור בשכנות עיסקית וחברות אמיתית, ערבים ויהודים, פה בישראל.

  ~ ~ ארוחת מלכות ~ ~

רנא קבלה אותנו עם חיוך גדול וסעודת מלכות. אחרי הכל כן -  כולנו מלכות בממלכה שלנו :-)
המטעמים כללו (ומתכונים נאספו) עלי גפן וקישואים ממולאים עם בשר ובלי בשר, נימוכים וממכרים, קובה משובחת: ציפוי פריך ולא שומני (כאילו לא טוגן) ומילוי בשר מתובל בעדינות, שלושה סוגי מאפים שונים, סלטים מתובלים טוב טוב, קפה משובח וים של מתוקים.

רנא מקבלת אותנו בביתה בברטעה

איך נולד הרעיון והאם תהיה המשכיות לתוכנית?

אנהאר מסארווה, מנהלת ויוזמת הפרוייקט סיפרה לי על התגבשות התוכנית: ״הרעיון הוא ליצור שותפויות בין נשים ערביות ויהודיות .ליצור מחנה משותף כדי לבנות חברה משותפת. העצמת נשים ערביות ויהודיות בעלות עסקים והכשרתן בתחום ניהול עסקי תוך נתינת כלים ומיומנות. הגדלת העסקים בבעלות נשים מצמצמת את אחוז האבטלה שלהן וגם יש סכוי לקלוט עוד עובדות ולהרחיב את מעגל העבודה. המטרה היא גם כניסה לשווקים פוטנציאליים חדשים ובניית חברה שוויונית ומקבלת .

כן, יש המשכיות לתוכנית. אנו רוצות לרחיב את הקבוצה ובינתיים ממשיכות במפגשים חודשיים. ואם נצליח לגייס משאבים אז אפשר יהיה לחזור למפגש כל שבועיים.״

תודה לאנהאר על היוזמה והתמיכה. ותודה לעליזה ולעביר שתי המנחות המנוסות שליוו אותנו.

  ~ ~ צבעו את התפריט היומי שלכם בירקות ופירות ~ ~

בונוס במפגש היה סדנת צבעים שעליזה העבירה. למדנו על האנרגטיות השונה של הצבעים. הידעתם שאיך שאנחנו פותחים את הארון בבוקר לבחור בגד - זה מייצג את האנרגיה שלנו באותו יום?! נהנינו לבחור ניירות צבעוניים ולסדרם בקומפוזציה אינטואיטיבית -  ועליזה ניתחה את הבחירות שלנו וכוונה אותנו מקצועית ואישית.

צבעים חשובים לשמחת חיינו וחשובים מאד בתזונה שלנו. פיטוכימיקאליים, חומרים טבעיים שנותנים את הצבע לפירות ולירקות, הינם חומרים נוגדי חימצון חזקים, יהלומים ששומרים עלינו ברמה התאית. אז צבעו את הצלחת שלכם בהרבה ירקות (סלק, גזר, קייל, ברוקולי, תרד, חסות, פלפלים, עגבניות, בצל אדום וירוק, נבטים, בטטות, דלעות שונות ועוד...). אני ממליצה בכל ארוחה לאכול לפחות 50% ירקות ירוקים וצבעוניים (תפוח אדמה ותירס לא נחשבים!).

  ~ ~ מתכון ~ ~

בין כל העוגות והמתוקים שהיו, זכתה עוגת הפירות היבשים שהביאה הדר לפופלריות יתרה. העוגה המתוקה, הצבעונית והמתובלת נפלאה לחגי תשרי (ואין ספק שתהיה מצוינת גם לט״ו בשבט). הנה המתכון של הדר כמו שהוא (הערה שלי היא להשתמש בסוכר קנים או סילאן וקמח מלא או כוסמין)

חומרים: 3 ביצים, 1/4 כוס סוכר, 1/2 כוס קמח, 1/2 כפית קינמון, 2 כוסות פירות יבשים קצוצים גס (משמשים, תאנים, צימוקים, שזיפים), 1 כוס שקדים ואגוזים לא קלויים.

אופן ההכנה: מקציפים את הביצים עם תמצית הוניל והסוכר. מוסיפים קמח וקינמון ומערבבים לעיסה אחידה. מוסיפים את האגוזים והפירות יבשים ומערבבים עד שהם מצופים מכל הכיוונים. מעבירים לתבנית אינגליש קייק משומנת ואופים כשעה בחום של 130 מעלות, עד שהעוגה זהובה ויציבה.

מצננים את העוגה לחלוטין ופורסים לפרוסות דקות.

    

 ~ ~ סיור לשוק  ~ ~

   לאחר שסיימנו לאכול יצאנו ברוח נשית ובהדרכתה של רנא לסיור בשוק המקומי.

עביר ועליזה

עבורי, יציאה לשוק הצבעוני ומעורר החושים, פגישה עם המוכרים והקונים מסבירי הפנים היא תחושה נפלאה. טיילנו בין החנויות השונות וכמובן מה שענין אותי ביותר היו חנויות האוכל, כלי האוכל והתבלינים.

ליד מוכר הזיתים קיבלתי טיפים מפאטמה איך לכבוש זיתים בלאדי (פרטים בפוסט בהמשך מבטיחה) והזמנות ללמוד מחברותיי הערביות את רזי המטבח הערבי!...אממ רעיון לפרויקט חדש כבר מתבשל במחשבותיי...

זיתים בלאדי טריים, מחכים לכבישה

תודה לקבוצת נשים יזמיות וכריזמטיות שאני כבר מתגעגעת אליה: רנא וסוהיר (מדריכות זומבה וכושר גופני) אנעאם (אומנית מלאכת יד ותופרת לומדת עיצוב אופנה) ברווין (שחקנית, מורה, דוברת, ולומדת ייעוץ חינוכי), בושרא (קוסמטיקאית) הדר (עורכת דין), לילך (מטפלת בדיקור סיני), מילי (ספרית טבעית), נחליאלית (אומנית פסיפס), אביטל (מטפלת ולומדת פסיפס) ואני, העוסקת בתזונה הטבעית והגרגרנית הראשית...

תמונה קבוצתית חלקית

 
אני מאחלת לנו שכל אחת תתפתח בתחומה, תצמח ותשגשג. שנמשיך להפגש, לדבר, ללמוד, לשתף פעולה ולאכול טעים ובריא!

מזמינה אתכם לבקר בדף הפייסבוק שלי. אנא לחצו כאן ואשמח מאד אם תעשו לי לייק ותשתפו חברים.

באהבה ושנה טעימה ובריאה

שרון

איך הפך אסף נוב מטוחן לחבר׳ה לטוחן להמונים - ביקור בטחנת קמח קטנה ומיוחדת במינה

הכל התחיל בחיפוש שלי אחר מקום לטחון בו דיסת דגנים. כבר שנה שאני מייצרת במטבח שלי תערובת של דגנים טחונים (ללא גלוטן ומאד מזינים). אני קוראת לה ״אבקת זהב״. למדתי להכין אותה מהתזונה המקרוביוטית, בה היא ניקראת דייסת קוקו. אני מכינה את האבקה עם מטחנת דגנים ביתית ומוכרת ללקוחותיי. אז יצאתי לבקר וללמוד על טחינה ב״מנחת הארץ״, טחנת קמח קטנה ומיוחדת בחדרה.

ברגע שעברתי את דלת הכניסה של הטחנה הרגשתי כיווץ שכזה בבטן, נוסטלגיה מתוקה מהולה בגעגוע עז לתקופה בה עבדתי כטכנולוגית מזון רוויית שעות עבודה במפעלי ייצור. את פנינו קיבל אסף נוב, מקים ושותף בטחנה. הוא קיבל אותנו בטבעיות שכזו כאילו חיכה רק לנו ומיד התפנה לדבר ולספר ולעשות לנו סיבוב במפעל.

אסף מספר בגאווה צנועה שהקים את מנחת הארץ לפני שבע שנים. ״גרנו אז 20 משפחות של חוזרים בתשובה במושב שדה אליעזר שבגליל העליון״ הוא מספר. רצינו לאפות לחם מקמח מלא והיה קשה למצוא קמח שכזה באיזור שלנו. אז התחלתי לטחון לח׳ברה. זה התחיל בהרבה ניסויים וטחינה למשפחה הקרובה ולחברים ולאט לאט יותר ויותר אנשים ביקשו לקנות ממני קמח. אח״כ עברנו לכמה שנים למושב רותם בבקעת הירדן ואז כבר טחנתי כ 300 ק״ג בחודש.

תוך כדי סיור במפעל אסף ממשיך לספר שבינואר 2011 הצטרף אליו גיסו, אריק עטיה כשותף, המשפחות עברו לפרדס חנה והם פתחו את המפעל הקטן באיזור התעשייה בחדרה. כיום הם מייצרים 30 טון בחודש.

אסף מראה לנו את חדר איחסון חומרי הגלם במטחנה

למה קמח אורגני? בהתחלה התמקד אסף בטחינת קמח מלא לאו דווקא אורגני. לאחר תקופה בה הוא ראה ובחן הרבה זרעי חיטה הוא התחיל להשוות זרעים אורגניים ללא אורגניים. הוא מספר ששם לב שבאורגניים היו חרקים בעוד שבלא אורגניים לעולם לא ראה חרק. זה נראה לו תמוה. לאחר חקירת הנושא גילה אסף שאת הזרעים הלא אורגניים מרססים בסוגי גזים שונים ואף טובלים אותם ברעל עכברים. בשבילו היה זה רגע מפנה בו הוא החליט לטחון רק חיטה ומוצרים אורגניים.

אבן הרחיים לטחינת הקמח

בפס הייצור יש נפה שדואגת לנפות חרקים וכן מכשיר צנטריפוגה מיוחד נוסף לניפוי חרקים שהוכנס ע״פ הוראות כשרות הבד״ץ. ת׳כלס, אומר אסף, אף חרק ואפילו ביצה של חרק יכול/ה לשרוד את אבן הריחיים בה הקמח נטחן.

למה מקומי? אני מאמין במזון מקומי. יש ברכה בארץ ישראל. הפירות פה מבורכים. גם מבחינה ערכית דתית החיטה היא אחד משבעת המינים. הטעם של החיטה המקומית משובח יותר מחיטה שמטיסים אותה מחו״ל. יש פה כמובן גם היבט אקולוגי. חוסכים באנרגיה שצריך להטיס בה את החיטה. המפעל הוא עסק משפחתי ומועסקים פה בעיקר בני משפחה וחברים קרובים. אני בעד לפרנס את האחים שלי ולעזור אחד לשני להתקיים פה הוא מוסיף. על גבי האריזה שלנו כתוב ״עבודה עברית״ לא בקטע גזעני. אני לא נגד אף אחד אלא רק בעד, רק רוצה לעשות טוב. והעיניים שלו באמת משדרות רק טוב. עיניים של אדם שמאמין בכל ליבו במה שהוא עושה.

קו האריזה שילוב ידני-מכני

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך? הכל הוא עונה לי. העבודה ממלאת אותי כוחות ואנרגיות. ההתעסקות עם חומרי הגלם, הריח של החיטה הטחונה, אוהב את האנשים שבאים לבקר ושהוא עובד איתם. מרגיש שמשפיע טוב על העולם.

ומה הלאה? מעונינים להתפתח יותר במוצרים ללא גלוטן כמו קמח אורז, חומוס וכוסמת שיש להם כרגע על קו הייצור של החיטה.  קיים צורך לטחון אותם על קו ייצור נפרד כדי ליצור הפרדה מוחלטת לאנשים עם רגישות כמו חולי צליאק. בנוסף, כרגע, הקמחים המקומיים האורגניים הם - חיטה, חומוס, ותירס. את שאר הקמחים הם מייבאים (כוסמת, אורז, שיפון, שעורה, כוסמין). הם עובדים עם חקלאים בנסיונות לגדל חלק מהקמחים מקומית כמו הכוסמין והשיפון.

את הפתרון איך לטחון את דייסת הקוקו שלי עוד לא מצאתי אבל אני בדרך הנכונה. לפגוש אדם עם זיק בעיניים כמו אסף זה פשוט מעורר השראה. ובינתיים גם התחלתי לאפות לחמים טבעיים בבית (כבר חודש שלא קנינו לחם!). מתנסה בכל מיני לחמי שאור (על בסיס מחמצת). וגם ממשיכה במחקרי בעקבות טוחנים מקומיים ומקווה בבלוג הבא להסביר על עשיית לחם השאור...ובינתיים תמונה!

ולפינת הפירגון:
תודה לאורי מאיר צ׳יזיק שסיפר לי לראשונה על קמח מנחת הארץ. על אורי, התשוקה שלו לאוכל מקומי, קורסי האפייה שלו ומתכונים תוכלו לקרוא באתר של אורי.

פרטים על איך ואיפה אפשר לקנות את הקמחים המשובחים של מנחת הארץ תמצאו בדף בעיסקי שלהם בפייסבוק.

מקווה שאהבתם את מה שקראתם ומזמינה אותכם להכנס ולסמן לייק לדף העסקי שלי בפייסבוק

בקרוב אני פותחת סדנה ייחודית לשינוי תזונתי טבעי. עוד פרטים על הסדנה וערבי ״טעימה״ כמבוא תמצאו כאן

מסיימת בנימה אופטימית, ממליצה מכל הלב ליהנות מקמח מקומי ועוד מוצרים מקומיים כמו שכתב אלתרמן בשירו: ״לעורר אהבה וכבוד וחיבה וקנאה לתוצרת הארץ.״

שיהיה בתיאבון ולבריאות!

שרון

אבקת הזהב שלי להכנת דייסת קוקו - דייסה מקומית :-)